רובנו מפשלים בזוגיות על בסיס כמעט יום יומי. והאמת היא שזה טבעי, וזה לא נורא, אם אנחנו יודעים לתקן.
זה טבעי, כי אנחנו לא יכולים להיות מכווננים על הצרכים של בן/בת הזוג שלנו 24 שעות ביממה. אם ננסה להיות מכווננים ככה כל הזמן זה יהיה מעיק, להם ולנו. בקשר בטוח ובריא אנחנו שליש מהזמן מכווננים, שליש מפספסים, ושליש מתקנים את הפספוס.
מה זה אומר מתקנים? זה אומר שאנחנו יוצרים קשר מחדש.
כשפספסנו את בת/בן הזוג, הקשר נפגע. לתקן זה ליצור קשר מחדש.
זה יכול להיות מבט בעיניים, נגיעה ביד, מסרון של תשומת לב, הצעה של תה, שאלה כמו "מה שלומך?". ולפעמים, אם פספסנו בגדול, צריך להתנצל.
התנצלות מלאה כוללת בתוכה:
- בקשת סליחה
- הכרה בכאב שגרמתי
- הסבר למה זה קרה
- והבטחה מה אני אעשה כדי שזה לא יקרה שוב.
לדוגמה: "מאמי, אני מבקש סליחה על איך שהתפוצצתי עליך בבוקר. ראיתי שזה פגע בך. הייתי לחוץ בגלל הדדליין מחר, ולא הייתה לי סבלנות להקשיב כבר. אני מבטיח שבעתיד אם אני אהיה לחוץ מדי בשביל להקשיב אני אגיד לך מראש."
המילים עצמן הן משניות, ולא תמיד חייבים התנצלות כזאת מלאה. מה שחשוב זאת הכוונה – ליצור קשר מחדש, על ידי לקיחת אחריות על הפגיעה באהוב/ה.
איך יודעים שהפיוס היה מלא ואמיתי?
באזור החזה יש תחושה של התרחבות.
הלב נפתח.
נוצרת קירבה, ואתם מרגישים דחף להתקרב, לגעת, להתחבק.
אם זה לא קורה, תישארו עם זה עוד. תנסו לברר מה חסר. אולי ההסבר לא היה מספיק טוב, אולי ההבטחה לא הייתה משכנעת, אולי ההתנצלות עצמה הייתה בחצי פה, מתוך ריצוי ולא מתוך לקיחת אחריות אמיתית.
ואם אתם מאלה שלא אוהבים להתנצל, אז די כבר, שחררו את זה 🙂
תעזו להיות חשופים ולהתנצל. זוגיות בריאה ומספקת מזמינה אותנו להיות חשופים, כל פעם מחדש. זה אף פעם לא נוח. זה תמיד מביא לקרבה ואהבה. שווה את זה, לא?